נו, באמת…

יש מעט דברים שמצליחים לתפוס את תשומת הלב השלי בחדשות שמעצבנים אותי באמת. הפעם זאת ידיעה קטנה בעיתון על מספר פליטים סודנים שברחו מן הרצח בדארפור והגיעו לארץ בתקווה לחיים טובים יותר – ורשויות המדינה מוצאות לנכון לכלוא אותן בכלא במעצר מנהלי ללא הגבלת זמן כי הם מהווים סיכון בטחוני.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3336274,00.html

שלא תבינו אותי לא נכון, חס וחלילה, הסתננות לתוך מדינה ריבונית ומבלי לעבור בצינורות המקובלים הינה עבירה פלילית ומסוכנת מאד מבחינה בטחונית, אבל הייתי מצפה שדווקא בתור מדינה שקמה על רקע סיטואציה קשה שבה נטבחו מיליוני על לא עוול בכפם להפגין משהו קצת יותר ממעצר מנהלי עד תום הליכים – שלא מתנהלים בינתיים משום סוג שהוא כנגדם נכון לעכשיו – של 250 פליטים סודנים.

במגילת העצמאות של מדינת ישראל כתוב בלשון זו:

 "השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים."

 מה שמוכיח כי מדינת ישראל מודעת לקיומה הייחודי שנובע בחלקו כתוצאה מהשואה האיומה שעשו בנו הגרמנים. אנו מודעים למה שנקרא במשפטים "ייחוד העילה" של המקרה, ומתייחסים אל זה בתור אירוע ייחודי בהיסטוריה ולא בתור משהו כללי.

 מאוחר יותר במגילה, לקראת הסוף, כתוב כי:

 "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו."

 אז נכון, סודן היא לא בדיוק במזרח התיכון. היא יותר בכיוון של אפריקה התיכונה. אבל המיקום הגיאוגרפי מעולם לא מנע ממדינת ישראל לשלוח כוחות להעלות ולעזור ליהודים – היינו שם כשהעלייה מאתיופיה החלה באמצעים לא כשרים, חתכנו דרך שטחן הריבוני של ארבע מדינות כדי להגיע לחטופינו באנטבה, הרמנו בניינים שלמים מההריסות כדי לחלץ יהודים בארגנטינה והצלחנו להחדיר שליחי סוכנות לרוסיה הקומוניסטית ולהכניס מרגלים לתוך לב לבה של המפלצת האדומה ולהוציא משם מידע שעלה לחלק מאנשינו בחייהם, ולהחדיר מסרים פוליטיים שעלו לחברי כנסת שלנו לשעבר בחיים בכלא.

 אלא שקצת לפני זה המגילה כוללת פסקה מדהימה שכל מה שצריך לעשות הוא לקרוא אותה ולעמוד על ההבדלים בין המצוי והרצוי. בלשון הגימטריה, אגב, ההבדל הזה הוא כ-ס-ף…

 "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה  נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה."

 מדינה שקמה מתוך שואה, שכל אסטרטגיית ההסברה שלה מבוססת על Never Again לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למצב בו היא שותקת אל נוכח השמדת עם – במיוחד לא כאשר העם המשמיד הוא באופן מקרי לחלוטין בן אותו דת שמנסה להרוג את כל תושבי ישראל כולה, המוסלמים הקיצוניים.

 אני לא אומר שאנחנו צריכים להכניס את האנשים האלה בצורה חופשית למדינת ישראל ולקבל את כולם באשר הם – בכל זאת, אני עדיין לא אידאליסט חולמני שמתקיים בשיר של ג'ון לנון – אלא רק אומר שמן הראוי שמדינת ישראל תעשה משהו קצת יותר רציני מ-"פויה, זה דבר רע מה שהמוסלמים עושים שם", וגם אם זה ינבע מתוך מניעים אינטרסנטיים, אנוכיים ושפלים.

מה הכוונה? אז קודם כל ניתן להסתכל על המצב מבחינה פוליטית בינלאומית – ההסברה של המדינה הזאת לא מתפקדת, ויש במצב בדארפור הרבה מאד נקודות שניתן היה לנצל לטובתנו. ההוכחה כי המוסלמים הקיצוניים הם בעיה עולמית והנטיות הפסיכוטיות של הפנאטים שלהם הם בתפוצה עולמית היא נטל שמוטל עלינו, בתור עם שעבר שואה ונשבע לעולם לא לתת לזה לקרות שוב, אם אנחנו באמת רוצים לקיים את הביטוי Never Again בצורה שתחייב את שאר העולם לעשות כן. מבלי תקדים מחייב של העם שעבר את השואה – מדוע שעמים אחרים ישימו עלינו בכלל? הקרקע המוסרית העליונה שלנו בתור מדינה ובתור עם מתבססת באופן מוחלט על קיומו של קוד מוסרי עליון שמחייב את מדינת ישראל ואת נבחריה, וללא קיומו של Never Again באופן מוחלט אלא הפיכתו לביטוי שיש בו סייג – Never Again to the Jews – מחליש את עמדתנו המוסרית ביחס לעמים כמו ארמניה, כורדיסטן ועוד שאר מיעוטים שהיו יכולים להימנות בקרב תומכינו ההדוקים ביותר, אילו רק היו לנו את הביצים לקיים את מה שאנחנו הבטחנו לעצמנו ולבנינו ולבני בנינו לאחר השואה – כי דבר כזה, שנית לא יקום.

 ובכן חבר'ה, הדבר הגיע וקם. ואיפה העולם? מסתתר באיזו פינה ומחפש סיבות למה אי אפשר לקלוט סודנים. ומדינת ישראל, מדינת המהגרים הגדולה ותקוות הפליטים באשר הם לקיום עצמאי? היא קולטת אותם, את הפליטים, הישר למערכת הכליאה, באגפים הבטחוניים, שם מחנכים את ילדי אלו שתלו בנו את תקוותיהם לשנאת חינם ומלמדים אותם את האמצעים הדרושים להשמדה ולביצוע פיגועים על ידי כליאתם ביחד עם אסירים בטחונים מסוכנים.

 אז אני יושב וקורא את מגילת העצמאות ואת היסודות שעל בסיסם קמה המדינה הזאת, וכל מה שיוצא לי, מהלב ומהבטן, זה: נו, באמת…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s